יום חמישי, 28 ביוני 2012

לחם מחמצת לעצלנים


אני חייב להודות שיש לי 'בעיה' עם לחם מחמצת. זה לא שאני לא אוהב את הטעם. דווקא הטעם משגע. אני מאוד אוהב את טעם החמצמץ שנשאר בפה אחרי כל ביס. הבעיה שלי היא עם הזמן והמאמץ שצריכים להשקיע כדי להגיע לטעם המיוחד הזה. באמת! למי יש כוח לתכנן לחם היום שאני אוכל רק בעוד חודש. אולי. מה זה? לקלוט שמרים טבעיים שחיים אצלי במטבח היום, להאכיל אותם ולהשקות אותם לפי תכנון מראש. וכל זה כדי, אולי, להגיע ללחם מחמצת בעוד חודש. 

אז אני רוצה להציע שיטה אחרת, לעצלנים שבינינו. לאלה שרוצים את התענוג של לחם מחמצת בלי כל הבלאגאן. הטעם הוא כמעט אותו דבר. והיתרון הגדול הוא שמכינים את הלחם תוך יום. מתחילים אחר הצהריים היום, וכבר מחר אוכלים אותו. 

הנה מה שצריכים:
(לבצק מקדים)

1 כוס קמח שיפון
1 כוס מים פושרים
1/4 כפית שמרים יבשים

מערבבים את הכל לקבל עיסה מאוד רטובה. מכסים בניילון נצמד, ומשאירים בחוץ במטבח כל הלילה.

בבוקר...

הנה מה שצריכים לעשות:

1 כוס קמח רגיל
1 כוס קמח מלא (או כוסמין מלא)
1/2 1 כפיות מלח
2 כפות סוכר (אפשר סוכר חום)
1/2 1 כפיות שמרים יבשים
כ- 1/2 כוס מים פושרים

מספיק קמח ליצור בצק רך מאוד ואחיד.

לבצק המקדים מוסיפים, קודם את הקמחים האחרים, ואחר כך את שאר המצרכים. לשים עד לקבלת בצק מאוד רך ואחיד. הבצק יהיה דביק. עם צריך, לשים את הבצק על משטח מקומח מעט כדי 'לייבש' אותו ולהפוך אותו לבצק שאפשר לעבוד איתו. 

שמים את הבצק בתוך קערה משומנת מעט, הופכים, ומכסים לתפיחה ראשונה עד להכפלת הנפח, כשעתיים.

מוציאים את הבצק ומשטיחים אותו לצורת מלבן. מפזרים (עם רוצים אבל מאוד מומלץ) כ-1/2 כוס אגוזים וזרעים שונים. מקפלים את הבצק, ולשים עד לפיזור אחיד. יוצרים כדור בצק ושמים על משטח אפייה, עם נייר אפייה. מכסים לתפיחה שניה - כ-45 דקות. בעזרת סכין גילוח, או סכין משוננת וחדה מאוד, חותכים את הכיכר כמה פעמים.

בערך 20 דקות לפני סוף התפיחה, מחממים את התנור ל-200 מע'. לפני שאופים מתיזים מים על פני הכיכר וגם בתוך התנור כדי ליצור אדים. אופים כ-40 דקות עד להשחמה עמוקה. מכה על תחתית הלחם ישמיע צליל 'חלול' כאשר הלחם מוכן.

לצנן על רשת, לטמפורטורת החדר, לפני שפורסים.
 בתיאבון!